הפרשה נקראת על שמו של הגיבור הראשי במרד נגד משה. בגדולתו, מנהיג ישראל מנסה תחילה להוביל לפיוס:
“וַיִּשְׁלַח מֹשֶׁה לִקְרֹא לְדָתָן וְלַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב וַיֹּאמְרוּ לֹא נַעֲלֶה.” (במדבר טז, יב)
רש”י לומד מכך את השיעור הבא:
וישלח משה: מכאן שאין מחזיקין במחלוקת (סנהדרין קי ע”א), שהיה משה מחזר אחריהם להשלימם בדברי שלום. (במדבר טז, יב)
זהו שיעור גדול שמביא לנו כאן רש”י. המחלוקת היא הסכנה הגדולה ביותר עבור עם ישראל, ולעיתים קרובות היא מסכנת את התפקוד התקין של קהילות, ארגונים ואף של החברה כולה.
קורח סירב לפיוס שהציע לו משה, וסופו היה דרמטי וטרגי.
אך לעיתים קרובות, הטרגדיה גדולה עוד יותר משום שהיא שמה קץ לכל המעשים הטובים שהצדדים ביקשו להוציא לפועל.
בואו נלמד ממשה רבנו להיות תמיד מוכנים לפיוס, תוך ידיעה שפיוס אינו משמעותו ויתור על החובה או התפשרות עם הרע.