פרעה מסרב לשלוח את בני ישראל ומוסיף:
“רְאוּ כִּי רָעָה נֶגֶד פְּנֵיכֶם” (שמות י, י).
רש”י מבאר שפרעה מזהיר את בני ישראל שיציאתם ממצרים תביא להם מוות וחורבן:
“ומדרש אגדה שמעתי, כוכב אחד יש ששמו רעה. אמר להם פרעה רואה אני באיצטגנינות שלי אותו כוכב עולה לקראתכם במדבר, והוא סימן דם והריגה. וכשחטאו ישראל בעגל ובקש הקדוש ברוך הוא להרגם אמר משה בתפלתו: ‘למה יאמרו מצרים לאמר ברעה הוציאם’ (שמות לב, יא)? זו היא שאמר להם ‘ראו כי רעה נגד פניכם’! מיד ‘וינחם ה’ על הרעה’ (שם פס’ יד) והפך את הדם לדם מילה – שמל יהושוע אותם […]”.
פרעה מזהיר כביכול את ישראל מפני המעבר בין שעבוד מצרים לשעבוד לה’: אם חשבתם שכדאי לכם לברוח מהשעבוד למצרים, דעו שבריחה זו רק תפיל אתכם מן הפח אל הפחת. הרי אין סיכוי שתצליחו לקיים את כל מצוות ה’, וגורלכם יהיה שתכלו כולכם במדבר – כפי שאמר ה’ למשה “הֶרֶף מִמֶּנִּי וְאַשְׁמִידֵם וְאֶמְחֶה אֶת שְׁמָם מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם” (דברים ט, יד). על כן כשביקש הקב”ה להשמיד את ישראל אמר לו משה רבנו שעתה יחשבו חלילה כולם שפרעה צדק ושאכן היהדות היא מתכון לצרות צרורות, כשם שהוכח במדבר ובשאר צרות ההיסטוריה.
ואולם פרעה טעה גם טעה בהבנת המציאות.
אומנם קשה להיות העם הנבחר, אך הדם שראו האצטגנינים לא היה דם של כיליון אלא אדרבה, דם של המשכיות – דם ברית המילה המסמל את הנאמנות של עם ישראל לקב”ה. עם ישראל כרת ברית עם ריבונו של עולם, ואף שהוא חוטא לפעמים ונענש על חטאיו הוא שב תמיד בתשובה. האהבה שבין ישראל לה’ גוברת על הכול, ודורות על גבי דורות מוסרים את נפשם על קדושת ה’ ועל ההגנה על עם ישראל ועל ארץ ישראל, עד בוא הגאולה.
גם בדורנו אנו חווים ניסיונות קשים – אך בד בבד אנו זוכים לניסים גדולים, ומבעד למסכים חודר אור גדול הגובר על החושך.